גזר דין בתיק ת"פ 45367-02-10

            הנאשם הורשע, כפי הודייתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי  סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק"), פציעה לפי סעיף 334 לחוק ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק.

            הנאשם יליד 1990 ובעברו חמש הרשעות קודמות בעבירות כלפי שוטרים, אלימות, רכוש, סמים מסוכנים והפרת הוראה חוקית. הנאשם ריצה עונשי מאסר בפועל ותלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה חב הפעלה בן 3 חודשים.

            מעובדות כתב האישום, עולה כי ביום 5.7.08 בסמוך לשעה 01:30 הגיע הנאשם לקיוסק בעיר ראשל"צ. משנדרש לעזוב את המקום על ידי בעליו, אמר למתלונן 1: " אני משה, אני אהרוג אותך". בהמשך, תפס הנאשם בקבוק בירה והשליכו לכיוון ראשי המתלוננים 3 ו-4, אחז במוט ברזל והכה את המתלונן 1, שנחבל במצחו כדי שפשוף והמטומה ופינויו באמבולנס לבית החולים. הנאשם הוסיף ואחז ברצועה עם אבזם, הכה במצחו של המתלונן 2, גרם לו חתך ואף הוא פונה באמבולנס לבית החולים. בהמשך, השליך הנאשם סחורה מהדלפקים בקיוסק.

            תסקיר שירות המבחן העלה המלצה להשית על הנאשם עונש שיקומי באופיו, שיאפשר לו להמשיך במסלול החיים החדש אותו בו הוא מצוי.

הנאשם חזר בתשובה, השתלב בישיבת "נתיב אור חיים", עוסק בלימודי תורה ולאחרונה אף בלימודי הוראה. שירות המבחן שוחח עם רב הישיבה, שהעיד בפתח הטיעונים לעונש. הרב הביע שביעות רצון מתהליך שיקומו של הנאשם, תיאר התייחסותו אליו כאל בן טיפוחיו, את יציאותיו ממסגרת הישיבה לבית אמו אחת לחודש, חיזוק תהליך שיקומו, הרחקתו מחברה שולית והימנעותו מצריכת חומרים פסיכו - אקטיביים.

בדיקת שתן שמסר הנאשם הצביעה על ניקיון משרידי סמים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבטא מזה כבר רצון לנהל אורח חיים נורמטיבי, הבנה להשלכות השליליות של התנהגותו ורואה את תהליך החזרה בתשובה בו נקט כדרך חיים משקמת ומייצבת.

להערכת שירות המבחן, הנאשם ביצע את העבירות דנן על רקע אורח חיים עברייני שניהל והתנהגותו האלימה נבעה תחושות פגיעה ותסכול מצטברות, חוויות שליליות שעבר ודימוי עצמי נמוך בין היתר על רקע מוצאו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו והפיק את הלקחים הנדרשים. הוא הביע חרטה, הדגיש כי מאז חזרתו בתשובה אימץ ערכים וכללי מוסר שונים מאלו בהם אחז, התנתק מחברה שולית ופועל באופן שקול ומאופק.

לגישת שירות המבחן, ניכר שינוי משמעותי שערך הנאשם באורח חייו והשתלבותו בישיבה מהווה  מסגרת השתייכות חיובית, המסייעת לו לייצב את תפקודו ומייתרת צורך בשילובו בתוכנית שיקומית נוספת.

תמצית טיעוני הצדדים

            ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונשי מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסר המותנה החל בעניינו במצטבר, ענישה צופה פני עתיד, קנס ופיצוי למתלוננים 1 ו -2.

הודגשו חומרת מעשי הנאשם, האכזריות שאפיינה אותם ועברו המכביד, שלא היה די כדי לרסנו אף במאסר מותנה ובהזדמנויות רבות שניתנו לו על ידי בתי המשפט.

עוד הפנתה המאשימה להעדר כל אפיק טיפולי בעניינו של הנאשם ונטען כי השתלבותו בישיבה אינה מרפאה חוסר זה, כך שנותרת בעינה  מסוכנותו הרבה כלפי הציבור.

            ב"כ הנאשם עתר להשמת הנאשם במאסר שירוצה במסגרת עבודות שירות. הודגשו צריכת אלכוהול ברקע מעשי הנאשם, "הסולחה" שנערכה בינו לבין מתלוננים וההליך השיקומי בו מצוי בעצם חזרתו בתשובה, שיגדע ככל שתתקבל עתירת המאשימה.

הסנגור הפנה לחרטה הכנה שהביע הנאשם ולשינוי העמוק שערך באורח חייו כהתרשמות שירות המבחן.

            הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, הדגיש את היפוך אורחות חייו, הביע צער על מעשיו ורצון להוסיף ולבחור בדרך הישר.

דיון וגזירת דין

לחובת הנאשם יש לזקוף קודם לכל את חומרת מעשיו. הנאשם נהג באלימות קשה כלפי          גופם של  המתלוננים, תוך עשיית שימוש במוט ברזל ואבזם חגורה מתנופף וגרם להם לחבלות שהצריכו טיפול רפואי בבית חולים.